ההליך המשפטי – על קצה המזלג

תובעים, נתבעים ומה שביניהם – הנה כמה דברים שחובה לדעת לפני שמתייצבים בבית המשפט

כתב תביעה – מהו?

כתב התביעה הינו, ככלל, המסמך הראשון אותו מגיש תובע לבית המשפט; בכתב התביעה, הלכה למעשה תוחם התובע את גבולות יריעת המחלוקת בינו לבין הצד/דים שכנגד. בכתב התביעה יימצאו, בין היתר, תיאור הצדדים הנוגעים לעניין, העובדות הנוגעות לעניין, העובדות המקנות לבית המשפט סמכות לדון בתיק, תמצית טענות התביעה ובהמשכו פירוט נרחב שלהן וכן הסעדים להם זכאי התובע מן הנתבע.

מכתב התביעה בד"כ נגזרות כלל זכויותיו של התובע במסגרת ההליך המשפטי. יוצא, אפוא, שמעמדו של כתב התביעה אינהרנטי וחשוב מאין כמוהו בהיבט ניהול ההליך. כתב תביעה שאינו מגלה עילה, או לחלופין שמגלה עילות שאינן חזקות דיין, או שהטענות בו אינן מבוססות מספיק, סביר שדינו להיכשל ולהידחות במלואו/חלקו.

במהלך גיבוש כתב התביעה יש להביא בחשבון כמה שיותר פרטים וראיות תומכות וכן להביא בחשבון את כלל הסוגיות הנוגעות לעניין, שכן מושכל ראשון הוא שלא ניתן יהיה להוסיף טענות חדשות בהמשך ההליך (הרחבת חזית אסורה). לכתב התביעה יש לצרף את חומר הראיות המלא (זולת זה שלא נמצא בידיעת/שליטת התובע), הלוא הוא נספחיו של כתב התביעה. בהליך מסוג "דיון מהיר" יש לצרף בנוסף תצהיר מטעם התובע.

אם כן, ככלל ניתן לומר שההליך המשפטי נפתח בהגשת כתב תביעה ע"י התובע, ולאחריו יוגש כתב הגנה ע"י הנתבע; לאחריו יכול ויוגש כתב תשובה ע"י התובע. לאחר מכן, ככל וההליך ימשיך להתנהל בין כתלי בית המשפט, המשכו יבוא לידי ביטוי בגיבוש והגשת תצהירים מטעם הצדדים, גילוי מסמכים, שאלונים, חקירת הצדדים והעדים שיוזמנו מטעמם ולאחר מכן גיבוש הסיכומים בואכה מתן פסק-דין.

על מנת להבטיח את מיצוי ההליך המשפטי, יש לצרף כנתבעים בתביעה, את כל הגורמים שלהם יד ודבר בעניין הנדון, זאת אף אם אחריות גורם מסוים פחותה מזו של האחרים, וזאת כדי להניח תמונה רחבה ומלאה ככל הניתן בפני בית המשפט וכן כדי להבטיח את מיצוי הדין עם כלל הנתבעים.

את מי ניתן לתבוע?

ניתן לתבוע כל אדם או גוף אשר נחשב לפי חוק כאישיות משפטית, להלן מספר דוגמאות:

• אדם פרטי;
• שותפות;
• חברה פרטית;
• חברה ציבורית;
• תאגיד;
• רשות מקומית (עירייה);
• רשות מנהלית (מנהל מקרקעי ישראל, רשות הנמלים);
• מדינת ישראל וגופים הקשורים לה;

הסעדים הניתנים במסגרת התביעה

כפי שצוין לעיל, במסגרת כתב התביעה ניתן לבקש סעדים (זכויות) מבית המשפט, הלוא קבלתם במלואם היא מטרת התובע. יש לציין, כי על כתב התביעה להכיל את מלוא הסעדים אותם מבקש התובע מבית המשפט ואשר נובעים מעילות התביעה. זאת, כיוון שבשלב מאוחר יותר בהליך, בקשה לפיצול סעדים או בקשה לסעדים נוספים עלולה להידחות (עד תום שלב קדם-המשפט).

הסעדים אותם ניתן לבקש שונים ומגוונים; להלן מספר דוגמאות:

• סעד הצהרתי: הצהרה מאת בית המשפט בדבר זכויותיו של התובע, לדוגמא בעלות על מקרקעין.
• סעד כספי: סכום כסף שלפי הערכת התובע זכאי לקבל מהנתבע.
• צו מניעה: צו המגביל את הנתבע לבצע פעולה מסוימת, כגון להימנע מלבצע מטרדים.

צו עשה: צו המורה לנתבע לבצע פעולה מסויימת, כגון להרוס מבנה לא חוקי.

עילות התביעה

עילת תביעה הינה לב ליבו של כתב התביעה, והיא למעשה הסיבה המשפטית שבגינה זכאי התובע לסעדים אותם הוא מבקש מבית המשפט.

ישנן מספר עילות תביעה מרכזיות בעולם המשפט האזרחי, וביניהן: עילה נזיקית, עילה חוזית, עילה כספית, עילת עשיית עושר ולא במשפט, לשון הרע ועוד.

חשוב לציין כי מקרה אחד יכול להוליד לתובע מספר עילות, והתובע אינו חייב להגיש את התביעה בגין כל העילות באותו כתב תביעה, אף על-פי שמקובל לכלול את מירב העילות במסגרת אותה תביעה. עם זאת, ישנן תביעות שמעצם טיבן וטבען יכולות להכיל סעד אחד בלבד, לדוגמה: תביעה לפינוי מושכר/סילוק יד.

מרגע שהועלתה עילת תביעה מסוימת, הרי שעל התובע לבקש בעטיה את מלוא הסעדים המגיעים לו, וויתור על סעד עלול לסכל את אפשרותו לדרוש בעתיד את אותו סעד.

פרטי התובע והנתבע

על כתב התביעה להכיל את פרטיו המלאים של התובע, לרבות פרטי בא כוחו. בין היתר, שמו המלא של התובע, מספר זיהויו (במקרה של חברה וכיו"ב מספר ח.פ/ע.מ וכו'), פרטי ההתקשרות עמו ופרטיו המלאים של עורך-הדין המייצג אותו, ככל וידועים לתובע. כמו כן, כתב התביעה יפרט את שמו וכתובתו המלאה של הנתבע, ואם ידוע מספר זיהויו יש לציינו. ככל ולא ידוע מספר זיהויו של הנתבע, אין מניעה מלהגיש את התביעה, ובמהלך ההליך המשפטי ניתן לדרוש מהנתבע לגלות פרטים אלו.

מה נדרש כדי להגיש תביעה לבית המשפט?

ככל והנכם מיוצגים ע"י עורך-דין, ברי כי ידע כיצד לנהל עבורכם את ההליך.

במידה ולא – את כתב התביעה יש להגיש במספר עותקים למזכירות בית-המשפט. עותק אחד יוגש, כשהוא כרוך ומדוגל כדבעי (לנוחיות בית המשפט), עותק נוסף יוגש כשהוא "פתוח", קרי כפי שהוא, ללא כריכה או דיגול, זאת ע"מ שהמזכירות תוכל לסרוק את כתב התביעה למערכת "נט המשפט". המצאת כתב התביעה לצד שכנגד תבוצע כאשר לכתב התביעה יצורפו טופס 'פתיחת הליך' ו'הזמנה לדין', על פי הנוסח המופיע בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018. דרך נוספת להגיש את כתב התביעה הינה באמצעות מערכת "נט המשפט".

יש להצטייד מראש בהמחאה לטובת תשלום אגרה ותשולם לקופת בית המשפט ומומלץ להמנע מלרשום את סכום האגרה מראש, אלא רק במעמד הגשת התביעה, לאחר שיתקבל פלט רשמי מאת המזכירות.

אשר לאגרת בית המשפט – בתביעה לסכום קצוב (הלוא היא סוג התביעה השכיח ביותר), סכום האגרה יעמוד על 2.5% מהסכום הנתבע, כערכו בעת הגשת התובענה ולא פחות מ – 812 ש"ח. מקום והתובענה שונה במהותה מהמצוין דלעיל, תיקבע האגרה בהתאם לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007. מכל מקום וכאמור, מוטב להשלים את סך ההמחאה אך בהתאם לסכום האגרה שיציין בפניכם פקיד מזכירות בית המשפט בזמן-אמת.

אגרת המשפט בתביעה לסכום קצוב נחלקת ל -2, כאשר מחציתה הראשונה על סך 1.25% תשולם מייד עם הבאת ההליך בפני בית המשפט, כלומר במעמד הגשת התביעה. מחציתה השנייה, על סך 1.25%, תשולם עד 20 ימים טרם המועד שנקבע לדיון הראשון בהליך. המחצית השניה תשולם בתוספת הפרשי הצמדה, לפי שיעור שינוי המדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הבאת ההליך עד המדד שפורסם לאחרונה, לפני יום תשלום מחציתה השניה של האגרה.

היה והסתיים ההליך, בנסיבות שיפורטו להלן, לפני שנסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית, תוחזר האגרה ששולמה, בניכוי סכום כנקוב בפרט 34 או 35 שבתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), לפי העניין, כערכו במועד התשלום, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור בתקנה 17:

• מקום וההליך בוטל או נמחק בידי מגישיו.
• מקום וההליך הסתיים בפשרה.
• מקום וההליך הנדון הועבר להכרעת בוררות
• מקום והסכסוך הנדון הועבר לגישור והסתיים בהסדר גישור

 לאיזה בית משפט יש להגיש את התביעה?

התובע רשאי להגיש את התביעה לכל אחד מבתי המשפט הבאים: בית המשפט שבמחוז שיפוטו נמצאת כתובתו של הנתבע; בית המשפט שבמחוז שיפוטו נמצא מקום עבודתו או עסקו של הנתבע; בית המשפט שבמחוז שיפוטו בוצע המעשה או המחדל המהווה את עילת התביעה (המקום שבו אירע המקרה, הופר החוזה, נגרם הנזק וכיו"ב). תביעה שעילתה סחר ברשת האינטרנט, יכול ותוגש אף לבית המשפט שבמחוז שיפוטו מצוי מקום מגוריו של התובע ובתנאי שהתובע אינו עוסק.

כמו כן, תביעות אזרחיות יוגשו לבית המשפט שלו הסמכות העניינית לדון בתביעה, הן ע"פ אופי הסעד הנתבע. הנה כי כן, בית המשפט לתביעות קטנות יוכל לדון בתביעות כספיות של עד 33,800 ש"ח. בית משפט השלום ידון בתביעות שסכומן לא יעלה על 2,500,000 ש"ח ובית המשפט המחוזי ידון בתביעות שסכומן גבוהה מ – 2,500,000 ש"ח.

מדינת ישראל נחלקת למספר מחוזות ונפות שיפוט, ולכל מחוז שייכים מספר בתי משפט שלום. די שהמקרה נשוא התביעה ארע במחוז שיפוט מסוים כדי להקנות סמכות לכלל בתי המשפט השלום שבאותו מחוז שיפוט.

במחוז מרכז מצויים בתי משפט השלום כדלהלן: בית משפט השלום ראשון לציון, בית משפט השלום כפר-סבא, בית משפט השלום פתח-תקווה, בית משפט השלום ברחובות, בית משפט השלום ברמלה ובית משפט השלום בנתניה.

במקרה ויש סמכות לכמה מחוזות שיפוט (לדוגמא, חוזה שנחתם בתל-אביב אך הופר בפתח תקווה), ניתן להגיש את התביעה בכל אחד מבתי המשפט במחוזות תל-אביב או המרכז, לפי בחירתו של התובע.

במידה והתביעה מצויה בתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי, יש להגישה אך ורק לאותו בית משפט מחוזי שבתחומו אירע המקרה.