על קצה הלשון – לשון הרע, הגנת הפרטיות ומה שביניהן

לשון הרע, הגנת הפרטיות ומה שביניהן

צמדי המילים 'לשון הרע' ו'הוצאת דיבה', הפכו שכיחים ושגורים בחייו של הישראלי הממוצע במהלך העשור האחרון, וביתר שאת נוכח הפיכתן של הרשתות החברתיות לחלק בלתי-נפרד מחיינו.

התפתחותה המטאורית של הטכנולוגיה ומניה וביה צמיחתן והטמעתן של הרשתות החברתיות בחיינו, מאיצים עד מאוד תופעות משפטיות, דוגמת לשון הרע. לצד היתרון העצום הטמון בשיתוף המידע ברשת ובנגישות אליו, כמו גם הקלות הרבה שבה ניתן ליצור פרסום ולהביאו בפרהסיה, ישנם גם חסרונות, שמהבולטים שבהם היא העובדה שהפלטפורמות הללו, לא אחת, מהוות קרקע פורייה לפרסומי שטנה, להנגשת מידע לא מהימן לציבור או למצער לא מדויק, ובנידון דידן – להשתלחויות חסרות רסן של אדם ברעהו, שעתים יחלפו כלא היו ועתים עשויות להסב נזק בלתי הפיך וחמור מכך – אובדן.

להווי ידוע, כי לרשתות החבריות בפרט ולאמצעי התקשורת בכלל ישנה עוצמה שלא תסולא בפז. הם, הלכה למעשה, הכלי שבעזרתו מידע רב מונגש לציבור ומטבע הדברים שלו יהא חלק משמעותי בגיבוש דעת הרבים. לכן, עת בואנו לפרסם מידע שהוא, יכול שיהא תמונה גרפית פשוטה ויכול שיהא טקסט עשיר ומורכב, אל לנו להיות יהירים. למילים יש כח והשפעה ומכאן שעלינו לעשות כל שלאל ידינו כדי להיות זהירים, לבדוק את מהימנות המידע שאנו מפרסמים ולהקדיש מחשבה להשלכות הפוטנציאליות של פרסומו.

יוצא, אפוא, כי בימינו אנו, אנו עדים, חדשות לבקרים, לתביעות לשון הרע. החל בהדיוטות, כלה באנשי עסקים, ידוענים ועסקנים ועד לראשי ממשלה ונשיאים – כולם תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע.

מושכלות ראשונים הם, כי לשון הרע והוצאת דיבה – הם כאחד. את מוסד לשון הרע מסדיר חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק" או "חוק איסור לשון הרע"), המונה 27 סעיפים, שעל המרכזיים שבהם נעמוד להלן.

מהי לשון הרע?

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע, כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול לגרום מאחד מהבאים:

1. להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
2. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
3. לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
4. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

אם כן, דרישת החוק מתייחסת לשני רכיבים מצטברים (חייבים להתקיים יחד), להיווצרות עילה לפי החוק והם:

1. פרסום – פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר; רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות – אם היה מיועד לאדם אחר זולת הנפגע והגיע לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע; אם היה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע. בהקשר זה, אין זה משנה אם לשון הרע הובעה באופן ישיר ובשלמות, או אם היא הובעה באופן חלקי ומשתמע!
2. לשון הרע (בפרסום) – כאמור דלעיל, לשון הרע היא מידע שעשוי להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם, לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו, לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו, לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. בהקשר זה יצוין, כי לשון הרע יכול ותופנה כלפי חבר בני אדם (ציבור) ובהקשר זה דינה כדין לשון הרע המופנית כלפי אדם פרטי, למעט העובדה שתביעה בגינה ניתן להגיש אך דרך היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו (ראה ע"א 3322-16 איי די איי חברה לביטוח בע"מ נ' לשכת סוכני ביטוח בישראל). הנה כי כן, ללשון הרע יכול ויהיה ביטוי במובנים רבים, כמו לדוגמא גידוף, לעג, גזענות, בוז ועוד.

אם כן, ניתן לומר כי החוק קובע שפרסום הוא כל מעשה או פעולה המביאים להפצת מידע, לאדם אחד ויותר, זולת האדם מושא המידע. האמור יפה לגבי כל דרך הפצה שניתן להעלותה על הדעת, לרבות: פרסומים באמצעי התקשורת, רשתות חברתיות, עיתונות, דפוס, דברים הנאמרים בעל-פה ועוד. המחוקק אף מחדד בקובעו, כי אם המידע הופץ בעל-פה, על מנת שישתכלל לכדי לשון הרע הוא חייב להגיע בפועל לאדם אחד נוסף, זולת אותו אדם אשר נפגע מן הפרסום. זאת, בשונה ממידע שהופץ בכתב, שהרי אזי מספיק להוכיח כי לפי נסיבות העניין, סביר להניח שהביטוי יגיע לאדם נוסף זולת הנפגע.

הכלל הפשוט גורס, כי מקום בו הופץ מידע שבאופיו עונה על הדרישות לעיל ( ס' 2 לעיל – לשון הרע), שהגיע בפעול לאדם נוסף זולת הנפגע (פרסום בעל-פה), או עשוי היה להגיע לידיעתו (פרסום בכתב), אזי סביר שמדובר בלשון הרע.

ככלל, לשון הרע היא עבירה מיוחדת. היא נמצאת בתחום אפור על גבי המנעד שבין העולם הפלילי והאזרחי ומכאן שכפי שניתן להגיש תביעה אזרחית ולבקש סעד כספי, עשויה היא להשתכלל לכתב אישום במסגרת קובלנה (תביעה פלילית שהצד המאשים בה אינו מדינת ישראל).

עובדה מעניינת היא, שלפי סעיף 7א.(א) ו- (ב), נפגע מעבירת לשון הרע רשאי לבקש מביהמ"ש סעד (זכות לפיצוי) כספי של עד 50,000 ש"ח, שאינו סכום פעוט, לכל הדעות.

תביעה בגין לשון הרע

כפי שנאמר עד כה, פרסום לשון הרע עלול להסב נזק רב באספקטים רבים – החל מתחושת עלבון מרה ועד לנזק כלכלי מובהק שנגרם כתוצאה מפגיעה בשמו הטוב של אדם.

כידוע, שני צדדים למתרס; מחד – המפרסם ומאידך – הנפגע. כל אחד בטוח בצדקתו, או בחוסר צדקתו של רעהו למצער. יש להבין כי פרסום לשון הרע, וביתר שאת כאשר נעשה במרחב האינטרנט, שקול למעשה "פיזי" לכל דבר ועניין. על כן, פרסום לשון הרע הנו מעשה פסול, הן במישור המוסרי והן במישור החוקי ועל כך יש ליתן הדעת בטרם מאפשרים לאצבעות להיות קלות על המקלדת.

במצב דברים אחר, לאחר שפורסמה לשון הרע, מומלץ לנהוג בשקילות, כדלקמן:

1. לגלות איפוק ולנטרל ככל הניתן אמוציות מיותרות. אין לנהוג באופן אימפולסיבי ולהשיב לפרסום באמצעות פרסום מצדכם – פעולה שכזו, מעבר להיותה אסורה על-פי דין, רק תזיק ותפגע במצבכם המשפטי ובסיכוייכם לזכות בסעד, לרבות הסרת הפרסום, פיצוי כספי ועוד. כמו כן, הניסיון מלמד ששעת כעס אינה שעה מתאימה לקבלת החלטות ובכלל זה החלטה בדבר תגובה לארוע פוגעני של לשון הרע. מעבר לכך, לגיטמי ואף טבעי לחוש רגשות אכזבה, פחד ותסכול, בייחוד במצבים שבהם נדמה כי המפרסם מסב נזק גדול בפרסומיו שמוצאים דרכם לעיניים רבות והלה משתמש ב"כוחו" הדיגיטלי ועושה שימוש ציני בבמה שמעניקות הרשתות החברתיות.
2. לתעד ככל הניתן את הפרסומים וההתבטאויות הפוגעניים, בכלל האמצעים – צילומי מסך, שמירת פרסומים וכתבים שבהם עולות התבטאויות פוגעניות, הקלטת שיחות, באם ניתן בדיקה של המוטבים לפרסום (למי הגיע הפרסום) ותיעוד (למשל – משתמשים שעשו לייק לפוסט פוגעני) וכיו"ב.
3. בטרם תפעלו בעצמכם, מומלץ להיוועץ בעורך-דין מיומן, על מנת להעריך את סיכויי התביעה וכן לבצע תכנון אסטרטגי להתנהלות מול המפרסם שיכלול, בין היתר, פניה ודרישה להסרת הפרסום, מכתב התראה בואכה הגשת תביעת לשון הרע.

לסיכום ייאמר, כי עורך-דין מנוסה ומיומן, המכיר היטב את החוק והפסיקה בנושא לשון הרע יסייע לכם לצלוח ארוע שנראה כ"סוף העולם" – כשאתם על גג העולם. ראשית, במישור המשפטי, יגבש עבורכם חוות דעת מקצועית, ממנה ניתן יהיה ללמוד אודות סיכויי וסיכוני התביעה, ניתן יהיה לבחון את העלות אל מול התועלות שבניהול ההליך המשפטי וחשוב אף יותר – ילווה אתכם, יד ביד, בתוך מה שנדמה כסערה, כשאתם בטוחים, מוגנים וכאשר ידכם על-העליונה.

עורכי הדין במשרד ליבנה ברזנסקי ושות' עוסקים מדי יום בתיקי ליטיגציה אזרחית ובכלל זה בדיני לשון הרע והגנת הפרטיות; צוות המשרד בקיא ומיומן ברזי המרחב הווירטואלי, בעל הבנה מערכתית מעמיקה בתהליכים המתרחשים בו ויודעים, במידת הצורך להפעיל מרפקם, במקום ובשעה המתאימים.

למשרד ליבנה ברזנסקי ושות' וותק רב, לצד ניסיון מעשי בהתמודדות עם מקרי לשון הרע.