המדריך להגשת תביעות קטנות

כל אדם עשוי למצוא עצמו לעיתים נפגע ע"י אדם, מוסד, חברה פרטית, תאגיד או רשות שלא מילאו את חובתם כלפיו או לא פעלו בהגינות וכתוצאה מכך גרמו לו נזק.

ככלל, יש להביא בחשבון בתכנון האסטרטגי של ניהול הליך משפטי את ההישגים הנדרשים הימנו. למשל, יעילות, קבלת סעדים במהירות המרבית, חסכון בזמן והשקעת משאבים מינימלית. כמובן, שאלו לא תמיד הולכים יד ביד ועל כן מומלץ להיוועץ עם עורך-דין מקצועי, מוקדם ככל הניתן.

בתי המשפט הקונבנציונליים בישראל (שלום, מחוזי, עליון) ידועים בהתנהלותם הדקדקנית והמתמשכת, מה שלא פעם גורם לסרבול ההליך. הנה כי כן, לא נדיר שעוברות מספר שנים מרגע הגשת התביעה ועד למתן פסק-הדין המיוחל. ברם, לא כך הדבר בבתי המשפט לתביעות קטנות.

בתי המשפט לתביעות קטנות נועדו כדי לאפשר לכל דכפין להגיש תביעות כספיות בסכומים נמוכים יחסית (נכון למעוד כתיבת שורות אלה 36,400 ש"ח), בדרך פשוטה ובהליך קצר, מהיר, יעיל וזול יותר ממקביליו בבתי המשפט הרגילים.

יוצא, אפוא, שבית המשפט לתביעות קטנות עשוי להוות מזור מצוין לתביעות מסוימות ואף יחסוך ביורוקרטיה מיותרת, זמן, משאבים, כסף וחשוב מאלה – יאפשר את קבלת הסעד המבוקש במהירות וביעילות.

לשם השוואה, בעוד שתביעה שנידונה בבתי המשפט השלום/מחוזי עשויה להימשך מספר שנים, הרי שתביעה שתוגש לבית המשפט לתביעות קטנות סביר שתימשך מספר חודשים בלבד ותוכרע לרוב תוך דיון אחד בלבד.

ניתן להגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, מקום שבו סכום התביעה אינו עולה על סך של 36,400 ש"ח וכן מקום שבו מתקיימים התנאים כדלהלן:

1. התובעים הם אנשים פרטיים;
2. סכום התביעה אינו עולה על הסכום הנקבע בתקנות (36,400 ש"ח);
3. ניתן להגיש תביעה להחלפת מוצר, תיקון מוצר או ביטול עסקה בשווי הסכום המוזכר לעיל;
4. ניתן להגיש עד 5 תביעות קטנות לאותו בית משפט בכל שנה קלנדרית. במקרה של הגשת תביעה נוספת, רשאי השופט לא לדון בה, ולהעבירה לבית משפט השלום.

בית משפט לתביעות קטנות – מהו?

בתי המשפט לתביעות קטנות פועלים במסגרת בתי משפט השלום השונים בארץ. ככלל, בהליך המנוהל בבית המשפט לתביעות קטנות התובע והנתבע מייצגים את עצמם. יחד עם זאת, אין נפקא מינה כי לא ניתן להיוועץ ולהיעזר בשירותיו של עורך-דין בטרם הגשת התביעה. במקרים מסוימים רשאי בית המשפט להתיר ייצוג על ידי עורך דין (לדוגמה, כאשר אחד הצדדים הוא עו"ד במקצועו). איסור הייצוג חל רק על ההופעה במהלך הדיון עצמו ולא על ההליך כולו. לפיכך מותר לצדדים לקבל סיוע משפטי מעורך דין.

בית המשפט לתביעות קטנות אינו כבול לסדרי הדין הנהוגים ביתר בתי המשפט. לדוגמה, בית משפט לתביעות קטנות רשאי לקבל גם ראיות אשר אינן קבילות בבית משפט אחר. הדיון בו מהיר יחסית ומתנהל בגמישות רבה ביחס להליכים הנידונים בערכאות האחרות. בתביעה קטנה, סדרי הבאת ראיות וטענות הצדדים, טרם הדיון ובמהלכו, נקבעים על ידי השופט הממונה על התיק, בדרך הנראית לו כיעילה בנסיבות העניין וכזו שתביא להכרעה יעילה ומהירה יותר.

כל אדם רשאי להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות בסכום של עד 36,400 ₪ (נכון למועד כתיבת שורות אלה; סכום זה מתעדכן מעת לעת). תאגיד אינו רשאי להגיש תביעה קטנה, אולם ניתן להגיש תביעה קטנה כנגדו. על אף האמור, מקום בו נתבע תאגיד בתביעה קטנה, רשאי להגיש תביעה שכנגד. עוסק מורשה אינו תאגיד ולכן יכול לתבוע בתביעה קטנה. אין הגבלה על צירוף מספר תובעים יחד, לדוגמא אחים, מספר עובדים, דיירי בניין וכדומה. כמו כן, אין הגבלה על צירוף מספר נתבעים בתביעה קטנה אחת. תביעה קטנה אפשר שתהיה גם בנושא סכסוכים על רקע של צרכנות ומתן שירותים כשנושא הסכסוך הוא בשווי שאינו עולה על 36,400 ש"ח. לדוגמה, החלפה של מוצר, תיקונו או ביטול עסקה, אם שווי המוצר, שווי התיקון או סכום העסקה שתובעים לבטל הם עד 34,600 ש"ח.

לפני הגשת תביעה קטנה מומלץ לבצע את השלבים הבאים:

1. פניה לצד שכנגד בנסיון להסדיר את המחלוקת ללא הליך משפטי;
2. תחקור יסודי של המקרה וסיכום נקודות חוזקה ותורפה;
3. איסוף החומר והראיות לצורך צירופם לכתב התביעה;
4. גיבוש הטענות וקביעת גובה התביעה;
5. סיכון – סיכוי, או לחלופין עלות התביעה בזמן ומשאבים אל מול התועלת שעשויה להביא;
6. עריכת כתב התביעה בצורה עניינית ותמציתית, ממש להאכיל את השופט/ת בכפית;
7. הכנה לדיון – זימון עדים, סקירה ולימוד עצמי של פסקי דין קודמים דומים.

הצד הנתבע בתביעה קטנה, גם אם הוא תאגיד, יכול להגיש תביעה שכנגד, וגם תביעה זו יכולה להידון בבית המשפט לתביעות קטנות.

כאמור, אדם אינו רשאי להגיש יותר מחמש תביעות קטנות בשנה באותו בית משפט. ככל ונוכח בית המשפט כי התביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש יותר מחמש תביעות קטנות באותה שנה ובאותו בית משפט, התביעה תועבר לבית משפט השלום.

היתרונות העיקריים שבהגשת תביעה קטנה:

1. יעילות הדיון, היעדר ביורוקרטיה מיותרת ביחס ליתר הערכאות, זמן קצר יחסית.
2. אי כפיפות לסדרי הדין הנהוגים ביתר הערכאות ובכלל זה הבאת הראיות ושמיעת הטענות.
3. אגרות משפט נמוכות.
4. ניתן לנהל את ההליך באופן עצמאי.

כמה זה עולה?

1. בתביעה של עד 5,000 ₪, יש לשלם אגרה בסך 50 ₪.
2. בתביעה מ-5001 ₪ ומעלה, יש לשלם אגרה בסך 1% מסכום התביעה.
3. האמור בכפוף לס' 6 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

את האגרה יש לשלם באחת מהדרכים הבאות:

1. בבית המשפט, באמצעות כרטיס אשראי.
2. בבנק הדואר, במזומן.

סכום התביעה

בבימ"ש לתביעות קטנות ניתן לבקש סעד כספי עד לסכום של 36,400 ש"ח. כאמור, סכום זה משתנה מעת לעת ומופיע באתר הרשות השופטת. יש לזכור כי לתביעה קטנה יתרונות משמעותיים על תביעה רגילה ולכן לעיתים יעדיף התובע להפחית את סכום תביעתו כדי שיוכל להגישה בבית משפט לתביעות קטנות.

היכן מגישים?

תביעה קטנה ניתן להגיש באינטרנט, באמצעות טופס מקוון להגשת תביעה קטנה. התובע יעדיף בדרך כלל להגיש את התביעה לבית המשפט הקרוב למקום מגוריו, אך חלים עליו הכללים הקובעים באילו מקומות ניתן להגיש תביעה קטנה. תביעה קטנה ניתן להגיש לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצא לפחות אחד מהמקומות הבאים:

1. מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע.
2. מקום יצירת ההתחייבות, לדוגמא: המקום שבו בוצעה העסקה או נחתם החוזה.
3. המקום שנועד לקיום ההתחייבות, לדוגמא: המקום בו הייתה העסקה אמורה להתבצע (גם אם לא קוימה).
4. המקום שבו נמסר או שבו אמור היה להימסר המצרך או השירות.
5. מקום המעשה או המחדל שבגינו תובעים.

בהקשר זה יצוין, כי בתקנות ובפסיקה נקבע שכאשר מדובר בתביעה שנושאה הוא התקשרות בעסקה למתן שירות או לאספקת מוצר צרכנות והיא בוצעה באמצעות הטלפון או רשת האינטרנט (כאשר הצרכן או מקבל השירות אינו מגיע אל העסק לצורך ביצוע הרכישה), יכול שהתביעה תוגש, בנוסף לאמור לעיל, גם לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום עסקו או מגוריו של התובע. בית המשפט קבע לא אחת, כי עסקים המשווקים את מרכולתם באמצעות האינטרנט או הטלפון לצרכנים בכל רחבי הארץ, אינם זכאים לדרוש שהדיונים המשפטיים בעניינם ייערכו רק בבית משפט מסוים (באזור העסק הנתבע). לפיכך, צרכן התובע בית עסק במקרה שכזה, רשאי להגיש את התביעה הקטנה בכל בית משפט לתביעות קטנות בארץ, זולת אם הוא מוגדר כ"עוסק" בעצמו.

סמכות בית המשפט לתביעות קטנות

בית המשפט לתביעות קטנות דן בתביעות כספיות שמגיש אדם פרטי נגד אדם אחר או נגד חברה, לתשלום שאינו עולה על הסכום הקבוע בתקנות (כאמור, 36,400 ש"ח), או תביעה להחלפת מוצר, תיקונו או לביטול עסקה בשווי הקבוע בתקנות.

לבית משפט לתביעות קטנות אין סמכות לדון בתביעות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט או גורם שיפוטי אחר, לדוגמה סכסוכי עבודה, סכסוכי שכנים, לשון הרע, עבירות פליליות וכדומה.

זאת ועוד, בית המשפט לתביעות קטנות רשאי שלא לדון בתביעה או בתביעה שכנגד, ולהעבירן לבית משפט שלום, אם ראה שבית המשפט לתביעות קטנות אינו הערכאה המתאימה לדון בתיק, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש יותר מחמש תביעות קטנות באותה שנה ובאותו בית משפט.

איך מגישים תביעה קטנה?

כאמור, ניתן להגיש תביעה קטנה באמצעות האינטרנט, בטופס המקוון להגשת תביעה קטנה שבאתר הרשות השופטת; את הטופס יש למלא בהתאם להנחיות המופיעות בו. יש להזין את פרטי התובע, את פרטיו המלאים של הנתבע ואת פרטי התביעה. לטופס יש לצרף את מכלול הראיות התומכות בטענות התביעה. כמו כן, יש לצרף העתקי מסמכים הקשורים לתביעה (חוזה, התכתבויות, תמונות, חוות דעת מומחה, קבלות, חשבוניות).

כתב התביעה ינוסח באופן תמציתי וענייני. יש להימנע ככל הניתן מטענות ו/או הערות שאינן ענייניות, כגון דעה אישית באשר לנתבע ומעשיו/מחדליו וכיו"ב, הן בכתבי הטענות והן במהלך הדיון. בית המשפט ידון בתביעה באופן ענייני ותכליתי גרידא ואינו מהווה זירה לפורקן והשתלחות.

יש לכלול בכתב התביעה את פירוט הנזקים שנגרמו, הוצאות נלוות, וכל סכום הנוגע לעניין, תוך תמיכתם בראיות. ניתן לדרוש החזר הוצאות כגון: הוצאות נסיעה, תשלום אגרה לביהמ"ש. יש לשמור ולצרף העתקי קבלות/אסמכתאות המעידים על ההוצאות שעבורן נדרש ההחזר.

בכתב התביעה יציין התובע את שמו המלא, מספר ת"ז, כתובת ומספר טלפון. כאמור, ניתן לצרף באותה תביעה כמה תובעים, ובלבד שאינם תאגיד.

יש להקפיד על ציון פרטיו המלאים של הנתבע, בפרט חובה לציין את שמו המלא ואת כתובת מגוריו/עסקו.

איתור פרטי הזיהוי המופיעים בכתב הטענות (התביעה) הינם באחריות הצד המגיש את התביעה ולא באחריות בית המשפט.

בעת הגשת התביעה הקטנה באינטרנט, יידרש התובע לשלם עבור אגרת בית המשפט סך של 1% משווי התביעה, אך לא פחות מסכום מינימלי של 50 ₪.

בשלב הבא, ישלח בית המשפט לתובע מכתב בדואר רשום, המציין את מועד הדיון ושם השופט הממונה על התיק. מזכירות בית המשפט תשלח בדואר רשום עותק של כתב התביעה לכל נתבע, בצירוף הזמנה לדין שבה יוזמן הנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים מיום המצאת ההזמנה לידיו, ולהתייצב לדיון בבית המשפט ביום ובשעה הקבועים בהזמנה.

באחריות התובע לוודא כי כתב התביעה אכן הומצא לידיו של הנתבע, זאת באמצעות מזכירות בית-המשפט. חרף האמור, ככל וכתב התביעה לא הומצא לידי הנתבע עד 60 ימים טרם המועד שנקבע לדיון בתיק, עוברת האחריות להמצאת כתב התביעה לידיו של התובע. יוצא, אפוא, כי על התובע בגפו להמציא לנתבע את כתב התביעה, וזאת לא יאוחר מ – 40 ימים בטרם מועד הדיון בתיק.

לחלופין, במידה וחלפו 30 יום ממועד פתיחת התיק, ניתן לבקש מבית המשפט הרשאה להמצאת כתב התביעה לנתבע ב"מסירה אישית" שתבוצע מטעם התובע. לאחר ביצוע המסירה האישית, יש למסור לבית המשפט העתק של הצהרת המוסר על ביצוע המסירה האישית כדין.

צירוף ראיות:

חומר התביעה כולו צריך להיכלל בכתב התביעה, וזאת על מנת לאפשר לנתבעים לממש את זכותם לבחון את החומר ולהגיב אליו בתוך פרק זמן קצר יחסית.

עם זאת, ישנן נסיבות בהן יעדיף התובע לנהוג אחרת, למשל כאשר הצגת ראיה בשלב מוקדם יותר עלולה לפגוע בהוכחת טענותיו.

יש לקחת בחשבון כי פעולה זו עלולה להיות בעוכריו של התובע, שכן בנסיבות מסוימות ביהמ"ש עשוי לקבוע כי מדובר בראיה המצריכה בחינה ובדיקה מצד הנתבע על מנת שיתאפשר לו להגיב אליה, ומשלא הוגשה מבעוד מועד, בית המשפט יכול שלא לקבלה כלל ולחלופין לבערה בואכה מתן פסק הדין.

פיצוי בגין עוגמת נפש

לבית המשפט לתביעות קטנות מוקנית סמכות לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש ואכן במרבית התביעות הקטנות נתבע פיצוי שכזה.

הוכחת עוגמת נפש ושיעור הפיצוי בגינה אינם דבר פשוט, כיוון שמדובר בנזק שאינו מוחשי או ממוני גרידא. על כן, לתובע הדורש פיצוי בגין עוגמת נפש, מומלץ לתמוך את טענותיו בעובדות וראיות מהימנות ככל שניתן, וכמו כן רצוי שגובה הפיצוי יהיה תואם לנזק שנטען שנגרם בגין עוגמת הנפש.

כתב הגנה

לאחר שקיבל הנתבע מבית המשפט כתב תביעה והזמנה לדין, עליו להגיש כתב הגנה על גבי טופס מתאים שמצורף לתביעה. על הנתבע למלא את הטופס ולהגישו לבית המשפט תוך 30 יום ממועד קבלתו.

אם לא הגיש הנתבע כתב הגנה במועד, רשאי התובע לבקש מביהמ"ש ליתן פסק דין בהעדר הגנה, אולם בית המשפט אינו מחויב לכך ויכול להחליט על קיום דיון בנוכחות הצדדים. הגשת כתב הגנה פטורה מתשלום אגרה.

מזכירות ביהמ"ש תשלח לתובע עותק מלא של כתב ההגנה לאחר הגשתו. במקרה שהתובע לא קיבל בדואר את כתב ההגנה, עליו לוודא במזכירות ביהמ"ש,  30 ימים לאחר מועד פתיחת התביעה הקטנה, שאכן נמסר כתב התביעה לנתבע.

תביעה שכנגד

נתבע בתביעה קטנה רשאי להגיש תביעה שכנגד; הוא רשאי לתבוע את התובע, אם הוא רואה זאת לנכון. גובה התביעה שכנגד מוגבל אף הוא לסכום של עד 36,400 ש"ח.

בהקשר זה ראוי לציין כי תאגיד שנתבע בתביעה קטנה רשאי אף הוא לתבוע את התובע בתביעה שכנגד. יוזכר כי ככלל, תאגיד אינו יכול לתבוע במסגרת תביעה קטנה.

תביעה שכנגד תוגש באותו בית המשפט שבו הוגשה התביעה המקורית.

כותרתה של התביעה שכנגד תהא: "תביעה שכנגד".

הגשת תביעה שכנגד כרוכה בתשלום אגרה.

הוגשה תביעה שכנגד, נגד התובע, ימציא פקיד בית-המשפט, יחד עם כתב ההגנה, הודעה לתובע שהוא מוזמן להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים מיום המצאת התביעה שכנגד לידיו.

הודעה לצד ג'

נתבע הטוען כי יש לצרף לתביעה צד שלישי כנתבע, רשאי להגיש לביהמ"ש "הודעת צד ג'" עבור אותו צד שלישי. הודעת צד ג' תותנה בתשלום אגרה ע"י הנתבע כדין. בכותרת הודעה שכזו ייכתב "הודעת צד ג'".

הודעת צד ג' תוגש ב- 4 עותקים, כולל כל המסמכים המצורפים להודעה, לפי הפירוט הבא: אחד לבית המשפט, אחד לתובע, אחד למגיש ההודעה ואחד לנתבע צד ג'. כמו כן, יש להגיש עותק מלא של כתב התביעה המקורי עבור צד ג' (שהוא צד חדש' בתיק). עבור כל צד ג' נוסף יש להוסיף עותקים, כמפורט לעיל.

כתב הגנה להודעה לצד ג': משקיבל הודעת צד ג', על הנתבע החדש להגיש כתב הגנה תוך 30 יום, בצירוף כל מסמך המחזק את טענותיו, ובמספר עותקים כמפורט לעיל.

שמירת הזכות לתבוע שלא במסגרת תביעה קטנה

גם כאשר סכום התביעה מתאים לתביעה קטנה, רשאי התובע לבחור להגיש את תביעתו בבימ"ש שלום ולא בבימ"ש לתביעות קטנות.

נתבע שהגיש תביעה-שכנגד לבית משפט לתביעות קטנות רשאי להגיש תביעה נפרדת לעודף תביעתו, בין לבית משפט לתביעות קטנות ובין לבית משפט אחר.

כיצד מתנהל המשפט?

כזכור, הליך תביעה קטנה נפתח עם הגשת התביעה, ממשיך בהגשת כתב הגנה ותגובות של הצדדים לבית המשפט בו מתנהל התיק, בואכה יום הדיון. כל צד רשאי לבצע שינויים בכתב התביעה/הגנה, להשיב לטענות ולדרישות הצד שכנגד, ועוד. בתווך, נוהג ביהמ"ש לשלוח לצדד שכנגד העתק של כל תכתובת שהתקבלה בתיק בביהמ"ש. סביר ומקובל שבית המשפט יקבל החלטות שונות בתגובה לבקשות ולהודעות הצדדים וגם אותם יביא בית המשפט לידיעת הצדדים.

את ההתכתבויות מול בית המשפט ניתן לבצע בטפסים הבאים:

טופס בקשה לעדכון כתב תביעה קטנה.

טופס בקשה לעדכון כתב הגנה בתביעה קטנה.

טופס תגובה לטענות התביעה בתביעה קטנה.

טופס תגובה לטענות ההגנה בתביעה קטנה.

יום הדיון

למותר לציין כי תובע שלא יתייצב ליום הדיון – סביר שתביעתו תימחק/תידחה; בהיעדר שני הצדדים לתביעה, סביר שתימחק; נתבע שלא יופיע ליום הדיון, סביר שהדיון יוכרע ע"ב כתב התביעה בלבד, שלא בפני הנתבע ואף שהתובע לא יידרש להוכיח טענותיו. על כן, נוכחות בדיון חשובה ביותר. במהלך הדיון תעמוד לכל אחד מן הצדדים הזדמנות להעלות את טענותיו בפני השופט ולשכנעו בצדקתו. ייתכן שבמהלך התפתחות הדיון יועלו טענות חדשות הן על ידך והן על ידי הנתבע. לעיתים הדבר אף מתוכנן ע"י מי מהצדדים, וזאת כדי לעמת את הצד השני עם טענה שלא התכונן להשיב עליה. לעיתים תהיה זו ראיה, כגון תמונה או הקלטת שיחה, שהצד השני לא היה מודע לקיומה עד עתה, והיא סותרת את הגרסה שמסר.

על כן, חשוב ביותר להתכונן למשעי ליום זה. יש לשוב ולקרוא את כתב התביעה, לדקדק בכתב הגנה ובטענות העולות הימנו ולהתכונן למענה על שאלות בעטיים.

על הצדדים להגיע לאולם הדיונים בלבוש הולם ובזמן שנקבע לדיון.

על בעל-הדין להמתין שהשופט יקרא את פרטי התיק שלו ואזי עליו לקום ולענות כי הוא נוכח. לאחר מכן, השופט יזמין את הצדדים בתיק לעלות לדוכן המתאים (תובע או נתבע), יפנה לכל צד ויזהירו כדין, כי הוא מתחייב לומר את כל האמת ורק את האמת. ככל ולא יעשה כן, יהא צפוי לעונשים הקבועים בחוק.

עתים, בוחר השופט לפתוח במספר מילים על התיק ואז יפנה לתובע כדי שיציג את גרסתו או לטובת הבהרות שונות. לאחר מכן, יעבור לנתבע באופן דומה. באם הגיעו עדים לדיון, יזמנם השופט להעיד. במשך הדיון, השופט יחקור את הצדדים ואת העדים, אם ישנם. כל צד רשאי לבקש את רשות הדיבור, לפנות אל השופט, אל הצד שכנגד, או לעדים. לבית המשפט ישנה הסמכות לחקור כל אחד מבעלי הדין והעדים מטעמם והוא יכול להתיר לכל אחד מן הצדדים לחקור את הצד שכנגד ועדיו. במהלך הדיון רצוי לדבר בקצרה ולעניין ומומלץ לענות לכל שאלות השופט בצורה מלאה ולא מתחמקת. יש לנהוג בכבוד הראוי הן לבין המשפט והן לצד שכנגד. לשופט היושב בדין יש לפנות בתואר "כבודו", "כבוד השופט" או "אדוני" ובזמן שהשופט מדבר יש להימנע מלקטוע את דבריו.

בתום שמיעת הטיעונים והעדויות, כמו גם בחינת הראיות, יכול השופט להציע לצדדים להסכים לקבל פשרה כלשהי, לגשת לגישור או לאשר לשופט לדון בתיק כבורר. באם לא ניתנה הסכמת שני הצדדים לאחת מהאפשרויות לעיל, השופט יודיע על החלטתו במקום או במועד מאוחר יותר בהיעדר הצדדים, ואזי ההחלטה תישלח לצדדים בדואר.

ייצוג במהלך הדיון

כפי שצוין לעיל, התובע והנתבע אינם רשאים להיות מיוצגים על ידי עורך דין במהלך הדיון בביהמ"ש, ברם, במקרים מיוחדים אפשר לבקש מביהמ"ש רשות להיות מיוצג ע"י עורך דין או ארגון שהוסמך לכך. אם ניתנה לאחד הצדדים רשות להיות מיוצג, בד"כ תינתן רשות שכזו גם לצד השני במידה ויבקש זאת מביהמ"ש.

באישור בית המשפט לתביעות קטנות, יכול אדם לייצג צד בבית משפט לתביעות קטנות, אם אותו צד ייפה את כוחו לשם כך, וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות.

אין לייצג אדם במקרים הבאים אם:

1. אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע.
2. אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג.
3. אם הייצוג נעשה בתמורה.

בוררות

בהסכמת הצדדים לתיק, רשאי שופט בית המשפט לתביעות קטנות לדון בתביעה כבורר או להעבירה לבורר אחר שהסכים לדון בה ללא קבלת שכר מן הצדדים. דין פסק בורר לפי סעיף זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.

במקרה של בוררות הדיון בדרך כלל יהיה קצר ביותר. ההבדל העיקרי בין משפט לבוררות הוא שבפסק דין במשפט (תביעה קטנה) אפשר לערער (לאחר שמבקשים רשות לכך מבית המשפט המחוזי. תהליך הערעור עלול להימשך זמן רב, והדבר כרוך בהוצאות כספיות). אבל, אם השופט יפסוק בתביעה בתור בורר, קביעתו היא סופית ולא ניתן יהיה לערער עליה.

גישור

כל צד בתיק רשאי להציע לצד שכנגד הליך של גישור, ובהסכמת הצדדים הם רשאים לנסות ולפתור את הסכסוך שביניהם בדרך זו. ניתן לפנות למגשר באמצעות מזכירות בית המשפט לתביעות קטנות.

הסדר פשרה

במידה והצדדים הגיעו להסדר פשרה לפני מועד הדיון, על התובע להגיש בהקדם האפשרי בקשה לעדכון כתב התביעה למזכירות בית המשפט, ובו יעדכן את בית המשפט אודות הפשרה אליה הגיעו הצדדים ורצונו לביטול התביעה. עם אישור ההסדר על ידי בית המשפט, בית המשפט יביא את אישורו לידיעת הצדדים והם לא יצטרכו להופיע לדיון. יש לוודא לפני מועד הדיון שהסדר הפשרה אושר על ידי בית המשפט.

הצגת ראיות נוספות

במידה ולמי מהצדדים לא היה מסמך רלוונטי בעת הגשת כתב התביעה או ההגנה, הוא רשאי לבקש מהשופט, מבעוד מועד, רשות להציגו בזמן הדיון כדי לתמוך בטענותיו.

זימון עדים

כל צד רשאי לזמן לדיון עדים מטעמו. כמו כן, כל צד רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לזמן עד באמצעות בית המשפט. בקשה כזו תוגש לפחות 30 יום לפני מועד הדיון.

אי התייצבותו של עד שלא הוזמן על יד בית המשפט לא תשמש עילה לדחיית מועד הדיון.

פסק דין

השופט רשאי לתת פסק דין כבר בתום הדיון, אולם הוא רשאי לדחות את מתן פסק הדין למועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר משבעה ימים מתום הדיון. במידה ואכן נדחה מועד מתן פסק הדין מסיום הדיון, הוא יישלח לצדדים בדואר.

ערעור על פסק הדין

כדי להגיש ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות יש להגיש, בתוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין, בקשת רשות ערעור משופט של בית המשפט המחוזי.

בעת הגשת הבקשה יש לשלם אגרת בקשת רשות ערעור (בר"ע) על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות (נכון למועד כתיבת שורות אלה, אגרה זו עומדת על 444 ₪).

אם ניתנה רשות כזו, בית המשפט המחוזי ידון בערעור במותב יחיד והבקשה עצמה תהפוך לכתב הערעור. לפיכך, יש לערוך את בקשת הערעור כאילו כבר ניתנה הרשות לערער, ולמעשה כבר עורכים את הערעור עצמו. על כן חשוב שהבקשה תכיל את כל הטענות והעובדות הדרושות, ובאופן הראוי לכתב ערעור.

דחיית מועד הדיון

כל צד רשאי להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון, שאליה יצרף המבקש את תגובת הצד שכנגד. במידה ונבצר ממבקש הדחיה לקבל את תגובת הצד שכנגד, עליו לפרט מדוע נבצר הדבר ממנו. לאחר הגשת הבקשה יש לברר עם מזכירות ביהמ"ש האם הבקשה נענתה בחיוב.

כל עוד לא החליט השופט על שינוי מועד הדיון, נשאר בעינו המועד המקורי.

אי התייצבות למשפט

1. אם שני הצדדים לא הופיעו לדיון – התביעה תימחק. במקרה זה ניתן להגיש את התביעה מחדש.
2. אם התובע מופיע אך הנתבע לא מופיע למרות שכתב התביעה הומצא לו כדין – רשאי בית המשפט לתת פסק דין על סמך כתב התביעה בלבד ואף רשאי לעשות כן ללא שהתובע יידרש להוכחת טענותיו.
3. אם הנתבע מופיע אך התובע לא מופיע – התביעה תידחה. במקרה זה לא ניתן להגיש את התביעה מחדש.

בכל מקרה בו ניתן פסק דין בהעדר אחד הצדדים, רשאי אותו צד לפנות לבית המשפט שבו התנהלה התביעה הקטנה, ולהגיש בקשה מנומקת לביטול פסק הדין, תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, או מאוחר יותר תוך נימוק האיחור.

הוצאה לפועל

לאחר מתן פסק הדין סיים בית המשפט לתביעות קטנות את מלאכתו בתיק. אם בתוך התקופה שקבע בית המשפט, הצד החייב לא שילם לצד הזוכה את הסכום הנקוב בפסק הדין, רשאי הצד הזוכה לפנות ללשכת ההוצאה לפועל אשר בבית המשפט ולדרוש את ביצועו של פסק הדין.

הפנייה ללשכת ההוצאה לפועל תתבצע עם עותקים מאושרים של פסק הדין, לפי מספר החייבים הנדרשים ועוד עותק אחד.

בלשכת ההוצאה לפועל יקבל הפונה טופס "בקשה לביצוע". לאחר שימלא את הטופס במספר עותקים כמספר החייבים הנדרשים ועוד עותק אחד, ישלם את האגרה בקופת בית המשפט ויקבל אישור על בקשתו בצירוף מספר תיק הוצל"פ, העתק מהבקשה וקבלה על תשלום האגרה.

לאחר מכן תשלח לשכת ההוצאה לפועל מכתב אזהרה אל החייב ותתבע ממנו לשלם את הסכום הנקוב בפסק הדין. במכתב זה יוזהר החייב שאם לא ישלם חובו בתקופה האמורה באזהרה, יינקטו נגדו הליכים.

אם החייב עדיין אינו משלם, יקבל התובע הודעה מההוצאה לפועל בעניין זה, ואז יהיה באפשרותו להגיש טופס "נקיטת אמצעים", שבו יציין את הפעולה שאותה הוא מבקש מלשכת ההוצאה לפועל לנקוט, כגון: עיקול או צו מאסר. נציגי ההוצאה לפועל ייצאו לביתו של החייב שלא שילם ויעקלו את רכושו בערך של הסכום בו מדובר. אם גם פעולות אלו לא הביאו להסדרת החוב, במקרים מסוימים יו"ר ההוצאה לפועל מוסמך להוציא פקודת מאסר נגד החייב.

כל עוד לא הוסדר החוב, הוא תופח וצובר ריביות.

קיימים מקרים מיוחדים (שטרות, שיקים) בהם ההליך הוא שונה מהמתואר לעיל, ויוסבר לתובע על ידי נציגי ההוצאה לפועל כאשר ימסור לידיהם את בקשת הביצוע.

התיישנות בתביעות קטנות

ככלל, תנאי ההתיישנות תקפים גם לתביעות קטנות. חוק ההתיישנות קובע כי לא ניתן לתבוע פיצויים בגין גרימת עוולה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות מהיום שבו נולדה עילת התובענה החלה על אותה עוולה.

לחוק ההתיישנות ישנם כללים וחריגים שונים, אך על קצה המזלג: תקופת התיישנות בגין נזק שיסודו בעוולה הינה 7 שנים מהיום בו התגלה הנזק או 10 שנים מהיום בו אירע הנזק, לפי המוקדם מביניהם. תקופת התיישנות שעילתה תביעה לתגמולי ביטוח תעמוד על 3 שנים.

לעניין תקופת התיישנות בתובענות על עוולות – "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה:

(1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל. היה והמעשה או המחדל נמשך והולך – יהא היום הקובע היום שבו הסתיים אותו מעשה או מחדל.

(2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו נזק. אם לא נתגלה הנזק ביום שאירע – יהא היום הקובע היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.

כתובת הנתבע אינה ידועה – תחליף המצאה

במידה ולא ניתן לאתר את הנתבע כדי למסור לו את כתב התביעה, באפשרות התובע להגיש לביהמ"ש 'בקשה לתחליף המצאה'. לבקשה זו יש לצרף תצהיר המפרט את הסיבה המונעת ביצוע המצאה באופן הרגיל.

ביהמ"ש יכול להעתר לבקשה או לדחותה. במידה וביהמ"ש נעתר לבקשה אזי באפשרותו להורות על המצאת כתבי בי"ד בתיק באמצעות הדבקת עותק של כתב בי"ד על לוח מודעות של בימ"ש, או הדבקה בכתובת האחרונה שהייתה ידועה ככתובת מגוריו/עבודתו של הנמען. כמו כן, מקובל שביהמ"ש מורה על פרסום מודעה בעיתון, או בדרך אחרת שביהמ"ש רואה לנכון.

המטרה של תחליף ההמצאה – ליצור סיכוי גבוה לאפשרות שכתב בית הדין יובא לידיעת הנמען.

לאחר שהוראות ביהמ"ש לתחליף המצאה בוצעו במלואן, ייחשב הדבר כאילו בוצעה המצאה לנמען עצמו.

בד"כ כאשר ביהמ"ש מתיר תחליף המצאה הוא יקבע מועד רחוק יותר להגשת כתב הגנה או כתב טענות אחר (60 יום במקום 30 יום כמקובל במסירה רגילה), שכן מטבעה של המצאה חליפית, נדרש זמן רב יותר עד שהדבר מגיע לידיעת הנמען.

התאמות נגישות

אם הינך בעל/ת מוגבלות, תוכל לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת התאמות נגישות, לפי הצורך.

תרגום במהלך הדיון

אם הינך נדרש לתרגום מהלך הדיון המשפטי לשפה שאיננה עברית, עליך להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, וזאת עד 14 יום לפני מועד הדיון.

רשימת בתי המשפט לתביעות קטנות

את רשימת בתי המשפט לתביעות קטנות ניתן למצוא באתר הרשות השופטת בכתובת

https://www.gov.il/he/departments/Bureaus?OfficeId=b7f4cf74-9ceb-454d-a057-e9bdc1dcdae9&blockCollector=true&categories=d4fd6e0a-b651-4144-9239-74096623c88d

*האמור לעיל מבוסס על המידע המפורסם במרכז המידע לתביעות קטנות ובאתר הרשות השופטת; האמור אינו מהווה יעוץ משפטי, או תחליף לו.